מכת העמק

העיר זה עתה נלקחה. הכתר עדיין כבד.

מעבר לחומות העמק מתמלא. אויב מתכנס. קולות קוראים לפעולה. למהירות. לכוח.

אבל דוד אינו ממהר.

הוא יודע את סכנת הפחד - ואת סכנת הפזיזות.

באותו הלילה הוא מקשיב. לא לרעש המלחמה, אלא למה שהרעש מנסה להסתיר.

האם אעלה?

התשובה אינה רועמת. היא מגיעה בשקט. נתיב בלתי נראה. תנועה מאחורי הקווים. סימן נסתר בעצים.

כשהעלים מתחילים לזוז - דוד יודע.

הוא ממתין. הוא בוטח. וכשהאות מגיע - הוא פועל.

העמק שותק. העיר עומדת.