דוד וגוליית

עוד לפני שהיה מלך - לפני הכתר, לפני הכס - עמד דוד בין חיילים מבוגרים ממנו, חזקים יותר, מזוינים למלחמה.

מעבר לעמק צועד ענק קדימה. קולו מרעיד את האדמה. שריונו מבריק. צלו נופל על כל מי ששומע אותו.

אף אחד לא זז.

יום אחר יום האתגר נשמע שוב. פחד משתקע. שתיקה עונה.

דוד מקשיב - לא לרעש, אלא למה שהרעש מגלה.

גוליית מדד שריון. דוד מדד פחד — ומצא את נקודת התורפה שלו.

דוד צועד קדימה.

ללא שריון. ללא חרב. רק אמונה - וקלע חלק משנות עבודה שקטה.

הענק נופל. העמק שוקט.