מואב האויב מן הדם

מואב יוצא מלוט — אומה קרובה לישראל כבר מן הפסוק הראשון. הקרבה הזו נכנסת ישר אל בית דוד: רות המואבייה היא סבתא-רבתא שלו — רות, ואחריה בועז, עובד, ישי, ודוד. מלך ישראל נושא דם מואבי בשושלתו שלו.

ובכל זאת, כשדוד בורח משאול, הוא מעלה את אביו ואת אמו אל מצפה מואב ומפקיד אותם בידי מלך מואב. הפסוק אינו מוסיף. במדרש אומרים את ההמשך: מלך מואב פנה נגדם. שנים אחר כך מכה דוד את מואב ומודד אותם בחבל. המחיר אמיתי — אבל זהו חבל של דין, לא נקמה קרה.

אומה אחת, שני חבלים. אחד שקשר משפחה בקרבה — ואחד שמדד חשבון.